בסוף חודש נובמבר 1947, ארע במוסדות האו"ם בני יורק, אירוע היסטורי ומכונן בתולדות עמנו. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על ההחלטה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947.

א. בשנים 1917-1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה,כבשו הכוחות הבריטיים את שטחי ארץ ישראל (פלשתינה דאז) מידי השלטון העותומני-התורכי. גנרל אלנבי נכנס לירושלים (לעיר העתיקה) בהליכה רגלית ב11 בדצמבר 1917.

ב. חייבים ברקע לזכור כי הלורד בלפור, שר החוץ הבריטי, הצהיר ב2 בנובמבר 1917 וקיבל הסכמת הממשלה הבריטית, כי העם היהודי זכאי להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

ג. חבר הלאומים (הארגון הבינלאומי שצמח והיה לארגון האומות המאוחדות=האו"ם) החליט בשנת 1922 להעניק לשלטון הבריטי בארץ ישראל מנדט לשלוט על שטחי הארץ. החלטה זו נקראה : "המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה".

ד. במסגרת המנדט הבריטי שלטו הבריטים ברחבי ארץ ישראל החל מקיץ 1917 ועד עזיבתם את חופי ארצנו בחודש מאי 1948.

ה. השלטון הבריטי תחת המנדט שקיבל "לא אהד" את היישוב היהודי. הבריטים קבעו חוקים מנדטוריים שהגבילו דרסטית – למעשה מנעו – את עליית היהודים לארץ ישראל. בפועל מנעו משרידי מחנות הריכוז, פליטי השואה להגיע לארץ אחרי כל שנות הסבל והאובדן שחוו (נזכיר את אלפי הפליטים על אנית המעפילים "אקסודוס" שהבריטים החזירו אותם לגרמניה). מדיניותם זו נקראה בז'רגון "מדיניות הספר הלבן". בנוסף לכך הגבילו בצורה קיצונית את ההיתרים להקמת התיישבות יהודית בארץ ישראל.

ו. המאבק כנגד השלטון הבריטי נחלק לשניים. בתוך תחומי ארץ ישראל קמו מחתרות לוחמות כדוגמת האצ"ל והלח"י. גם הגוף הלוחם הממסדי "ההגנה" קיים מאבק מתמיד בעיקר באמצעות הפלמ"ח הן בהעלאת מעפילים בלתי ליגליים והן במאבק צבאי מוגבל כנגד תשתיות ובסיסים של חיילי הממלכה הבריטית. מאידך נערך מאבק מדיני אדיר, בעיקר של המוסדות הציוניים והסוכנות היהודית, מאבק רחב היקפים בארה"ב, בדרום אמריקה, באירופה ובתוך בריטניה עצמה (מאבק זה הוביל הד"ר חיים ויצמן לימים נשיאה הראשון של ישראל).

ז. מוסד העצרת הכללית של האו"ם ,החליט לשלוח וועדה לארץ ישראל במטרה לבדוק את המצב לאשורו ולהמליץ לעצרת האו"ם כיצד לפעול. הוועדה ששמה היה "אונסקופ" UNITED NATIONS COMMITTEE OF PALESTINE הורכבה נציגי 11 מדינות (אוסטרליה, אורוגווי, גואטמלה,הודו, הולנד,יוגוסלביה, פרו, פרס, צ'כסלובקיה, קנדה ושבדיה) החלה עבודתה ביוני 1947. הערבים החרימו את פעולתה ומאידך נציגי הסוכנות היהודית (אז המוסדות הרשמיים) הפעילו לחץ בלתי פוסק על חברי הוועדה. חברי הוועדה סיירו גם בסוריה,ירדן ולבנון. בהיותם האירופה סיירה הוועדה במחנות הפליטים היהודים, ניצולי השואה ומחנות הריכוז. בהיותם בסיור בעיר חיפה נחשפו חברי הוועדה לטרגדיה של הפליטים והניצולים על אניית המעפילים "אקסודוס" אירוע שהשאיר רושם רב על הוועדה.

ח. ב31 באוגוסט 1947 פורמו החלטות ועדת "אונסקופ". במסקנותיה והחלטותיה קבעו פה אחד כי יש לסיים את שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל. הוועדה המליצה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות, תכנית שנקראה בהיסטוריה "תכנית החלוקה".

ט. עצרת האו"ם התכנסה לכינוס הסתיו השנתי בפלשינג-מדו שבני יורק. הנושא העיקרי שעלה לדיון על סדר יומה של העצרת, היה עתידה של ארץ ישראל ושאלת סיום המנדט הבריטי עליה. חובה לציין, כחוב מוסרי, כי ישיבת העצרת נדחתה כמה פעמים, זאת ביוזמתו של נשיאה ("צדיק נסתר שלא מעמנו) מר אוסוולדו ארניה נציג ברזיל. החלטתו לכנס העצרת בכ"ט בנובמבר 1947 היתה רק כשווידא שיש רוב לטובת היהודים בא"י. ההחלטה קבעה כי המנדט הבריטי יסתיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-1 באוגוסט 1948. יש להוציא מהארץ עד התאריך הנ"ל את כל החיילות המוצבים בארץ. העצרת המליצה בפני הבריטים להבטיח ששטח מסוים מהמדינה היהודית, כולל נמל ימי וסביבתו יוסדרו, כדי לאפשר עליה ניכרת של יהודים לארץ ישראל. הוחלט על חלוקה הארץ בין הישות היהודית והישות הערבית כשירושלים והאזור הסמוך לה יהיו שטח בשלטון בינלאומי ("בינאום ירושלים). בהמשל ההחלטה נקבו סדרי ההכנות לביצועה.

י. 33 מדינות תמכו בהחלטה למען הקמת מדינת היהודים. ההפתעה היתה כי גם ארצות הברית וגם ברית המועצות (לראשונה) תמכו בהחלטה. נגד ההחלטה הצביעו 13 מדינות. כל הארצות המוסלמיות ובנוסף הודו, קובה ותורכיה. נמנעו 10 מדינות (כולל בריטניה) ומדינת סיאם (כיום תאילנד) נעדרה. תהליך ההצבעה היה דרמטי כל מדינה נקראה בשמה והודיעה בקול על החלטה . ביציע אולם העצרת ישבה ההנהגה היהודית ונציגי הסוכנות (ויצמן, אבא אבן ועוד). בארץ ישראל היו רתוקים כולם למעט מכשירי הרדיו שהיו בנמצא בבתי התושבים. כשהסתיימה ההצבעה פרצו יהודי הארץ לרחובות הערים, המושבות והישובים החקלאיים והחלה שמחה שלא תשכח.

חובה היסטורית להזכיר כי היה מנהיג אחד שלא נסחף בשמחה היה זה דוד בן גוריון. הוא אמר לסובבים אותו עלינו להתכונן למלחמה קשה מכל מדינות ערב, שאכן פרצה ימים אחרי כ"ט בנובמבר. בעז"ה התגברנו על אויבינו וגם "הרחבנו" את תחומי החלוקה שהוצעה לנו ע"י האו"ם. תאריך לועזי יחידי שקרוי באותיות עבריות כ"ט בנובמבר.